אסטרטגיית צה"ל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אסטרטגיית צה"ל הוא מסמך תפיסתי כולל בחתימת הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, שהופץ בצה"ל באוגוסט 2015 לאחר עבודת מטה מקיפה בנושא שארכה כשנה. המסמך מגדיר את האיומים הצבאיים האסטרטגיים והטקטיים על מדינת ישראל, את דרכי הפעולה הנבחרות של צה"ל ואת כפיפותו לדרג המדיני. עוד עוסק המסמך בסוגיית בניית הכוח ביחס לאיומים מתוך רצון לאפשר הפעלה אפקטיבית של יכולות צה"ל בכל זירת לחימה. תפיסה זו מהווה את המסד של תוכנית הרב שנתית "גדעון" שהשיק צה"ל[1]. באופן חסר תקדים המסמך הופץ בגרסה לא מסווגת גם לציבור הרחב בישראל.[2]
עם פרסום אסטרטגיית צה"ל התגבשה ההבנה כי יש לבחון בחינה מתמדת את תוקפו של המסמך, ולעדכן אותו לפי ההתפתחויות האסטרטגיות במרחב, ולאור הידע שהתפתח בשיח עם הדרג המדיני ובצה"ל פנימה בהקשרי הפעלת הכוח ובניינו. באפריל 2018 פורסם מסמך המעדכן את אסטרטגיית צה"ל משנת 2015 ,לאור השינויים שחלו בה בכמה היבטים: האחד, נוגע לדרך שבה צה"ל מנתח את הסביבה האסטרטגית ואת גורמי האיום. השני, עוסק בהפעלת הכוח, ובו אופיינו שתי גישות מענה מרכזיות – גישת ההכרעה וגישת המניעה וההשפעה. השלישי, המסמך מביא לידי ביטוי גם את החשיבות המתגברת של המערכות שבין המלחמות (מב"ם), ושל מאמצים אחרים כגון מאמץ הסב"ר ומאמץ התודעה, לצד המשך מגמת חיזוק התמרון היבשתי הרב-זרועי.[3]